הכל התחיל בנובמבר 2011. סיימתי את התואר השני שלי בתחום ניהול סכסוכים ומשא ומתן. החלטתי שאני רוצה לעבוד בשירות המדינה ולנסות את מזלי בקורס צוערים של נציבות שירות המדינה. אבל פחדתי. ממה פחדתי? בעיקר מכישלון. אבל ידעתי שבכל זאת אני אלך על זה, כי ככה החלטתי וכשאני מחליטה, אני לא משנה את דעתי.
עשיתי את כל מה שהייתי צריכה לעשות- מלאתי את המכרז, שלחתי מסמכים רלוונטיים וחיכיתי לקבל תשובה.
בינתיים, הרגשתי אבודה וקצת מבולבלת. בזמן הזה, קרן "הישג" (אני בוגרת גאה ונאמנה לקרן ולכל מי שעומד מאחוריה. תוכלו לקרוא קצת על הקרן באתר) הציעו למלגאים ובוגרי הקרן את סדנת צרור המפתחות. וככה התחיל הרומן שלי עם התפתחות אישית וצמיחה!
אז מה למדנו בסדנה? חברים, תצטרכו להשתתף כדי לגלות! אני אגלה לכם מה אני הישגתי לאחר הסדנה:
אריזה של עוגיות שוקולד צ'יפס מהעסק הראשון
פתחתי עסק לאפיית עוגיות שוקולד צ'יפס בזכות חברה טובה שתמכחה בי ועידדה אותי להתחיל למכור את העגיות.
העסק לא כל כך צלח אבל הבנתי שאני מאוד נהינת מפיתוח עסקי, יצירתיות, שיווק וניהול.
העסק לא כל כך צלח אבל הבנתי שאני מאוד נהינת מפיתוח עסקי, יצירתיות, שיווק וניהול.
ומכאן, התחיל להיות הרבה יותר מעניין. אני אדלג על הפרטים הקטנים ואגיע לסופו של דבר:
מצאתי בתוך תוכי את הבטחון העצמי שלי, את האהבה שלי כלפי עצמי ואת האמונה שאני יכולה! אולי פעם אני אפרט יותר על הדרך למסקנה הזו, בינתיים, אני רוצה לספר איך כל זה מתחבר לי לעולם האיפור.
אחרי הסדנה החלטתי שאני רוצה לייבא מוצרים שאני מאוד אוהבת ומאוד מתחברת אליהם מבחינה ערכית: מותג איפור עשוי ממרכיבים טבעיים בלבד (ANTONYM COSMETICS או שמו בישראל אנטונים קוסמטיקס ישראל). בזמנו לא היה לי מושג איך להתחיל, איך לשווק, איך למכור... רק ידעתי שאני רוצה להיות גדולה, מאוד מוצלחת, להרוויח המון ושכל אישה בישראל תדע מה אני מוכרת!
אחרי 4 שנים אני מסתכלת על הילדה ההיא שהתחילה את העסק ואני אומרת לה בגאווה ועם ביטחון: תחלמי בגדול אך תתחילי בצעדים קטנים! (את התובנות שלי על הנושא הזה תוכלו למצוא בפוסט אחר).
מציגה את המותג באירוע *הגדול* הראשון שעשינו
בנוסף, חיפשתי מנטור שיעזור לי לקבל החלטות על הקריירה שלי- הרי, אתם זוכרים שהתחלתי את העסק באמצע תהליך מיון לקורס צוערים, נכון??
כשרק הכרתי את המנטור, רציתי לברוח! מי אתה שתגיד לי שאין לי כיוון בחיים ושאני מבולבלת?! הרגשתי יותר רע עם עצמי כשיצאתי מהפגישה הראשונה שלנו ממה כשנכנסתי לפגישה הזו. ואז קבענו להיפגש שוב בדיוק אחרי שבוע ימים. למה? כי היה משהו בשיחה שלנו שדווקא דיבר אלי. ידעתי שאני צריכה להוריד הגנות ורק להקשיב.
מאז שאני זוכרת, יש לי עניין עם חוסר ביטחון עצמי. כחלק מתהליך ההתפתחות האישית שלי, עבדתי המון על הביטחון העצמי שלי (לא מה שאני משדרת, אלא מה שאני מרגישה בפנים!).
איך עשיתי את זה ת'כלס?! קודם כל, הפכתי את האהבה שלי לעשות כושר למשהו שיעשה לי קצת סדר ביכולות שלי. התחלתי לרוץ. רצתי מהר, רצתי לאט, רצתי מרחקים, רצתי ספרינטים. רצתי ככה במשך חודשיים עד שהכל התחבר לי. ואז, עמדתי מול המראה ודיברתי עם עצמי. הבטחתי לעצמי שאני אוהבת את מי שאני, אני יפה, חכמה ויכולה. מה אני יכולה? הכל! כל מה שאני רוצה לעשות, אני יכולה לעשות. זה רק עניין של להאמין בעצמי (ולתכנן, לנהל את הזמן שלי, לשמור על איזון וכו' וכו').
התחלתי להרגיש טוב עם עצמי ועם מי שראיתי במראה ולא 'בזכות האיפור והבגדים', אלא, בזכות זה שאהבתי את מי שאני והרגשתי מסופקת מעצמי.
וככה התחיל העסק. שילוב בין ביטחון עצמי לבין הרצון שלי להוביל אורך חיים בריא.
